הגורן הינו משטח סלע גדול, עליו מתבצעת פעולת הפרדת הקש והמוץ מגרגירי התבואה – דיש. הדיש מתבצע על ידי מורג, משטח עץ מרובה להבים, נגרר על ידי בהמה, החתוך וממולל את התבואה. מלאכת הגורן הבאה הינה זרייה לרוח במזרה – המוץ והקש עפים ואילו הגרגירים נופלים מחמת משקלם. הגורן ממוקם בדרך כלל על מצע קשה, מהודק היטב, על מנת לאפשר את ריסוק התבואה במהלך הדיש. הגורן הוא מתקן היצור הראשון בו ניצל האדם את הבהמות, בין אם בלכתן על היבול ברגליהן בלבד, ובין אם במשיכת מורג אחריהן. מצוה מיוחדת נאמרה בגורן במטרה לחנכנו להתחשב גם ברגשות בעלי החיים: "לא תחסום שור בדישו" ( דברים כה´, ד´) – אין למנוע מהשור לאכול מן התבואה אותה הוא דש ברגליו. בכפרים יועד שטח מיוחד עבור הגרנות, בדרך כלל ממזרח לכפר, בכדי שהרוח המערבית, המסייעת בזרייה, לא תעיף את המוץ לעבר בתי הכפר. במסכת בבא בתרא אנו מוצאים תקנת חכמים שיש להרחיק את הגורן כחמישים מטר מבתי הכפר. תקנה מעניינת אנו מוצאים דבר חיוב מקום הגרנות בקרבת העיר וזאת בכדי להקל על גובי המעשרות והמיסים.

   

במקרא פוגשים אנו את הגורן מספר פעמים בהקשרים פרטיים כגון: גורן האטד, גורן כידון, הגורן אותו רכש דוד בכדי לבנות עליו מזבח על גביו יוקם בית המקדש, וכן הגורן בו מבקשת רות את גאולת בועז: "ותשכב למרגלותיו עד הבוקר ותקם בטרם יכיר איש את רעהו ויאמר אל יודע כי באה האשה הגורן" (רות ג´, ד´).

"ארחי ורבעי זרית" (תהילים קל"ט, ג´) מהו ארחי ורבעי זה כצאן דאמר זה זרע "מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל" (במדבר כג´, י´) זריתה כמו שהאדם זורה בגורן ונוטל את התבואה ומשליך את התבן כך בזמן הרבייה נטלת (ה´) את הטיפה המסוימת מכל שאר הטיפות וממנה עשיתני"
(מדרש תהילים מזמור קל"ט ארחי ורבעי)
ארחי ורבעי זרית וכל דרכי הסכנת" (תהילים קל"ט, ג´) המדרש מבין את הפסו כעוסק כפלאי הרבייה האנושית ומדמה את תהליך העיבור לפעולת הזרייה. כפי שמלאכת הזרייה מטרתה הפרדה בין הדברים הנצרכים כלומר: גרגירי החיטה מהם יופק קמח לבין המוץ המשמש למאכל בהמה בלבד, כך גם בתהליך העבור נבחר תא זרע אחד ויחודי לביצוע ההפריה. כך בעצם משמשת פעולת הזרייה בגורן כמודל לגדולת הבורא בתהליך יצירת הוולד.

"ומלך ישראל ויהושפט מלך יהודה יושבים איש על כסאו מלובשים בגדים בגורן...."(מלכים א´ כב´) וכי בגורן ישבו?! אלא כדיני הסנהדרין היו יושבים כחצי גורן עגולה, כדי שהיו רואים זה את זה ושני סופרי הדינין יושבים לפניהן וכותבים דברי המחיבין.
(מדרש תנחומא פרשת שמות סימן כט´ ויגד משה)
מבין המדרש כי לא יתכן שמלכי יהודה וישראל ישבו ממש בגורן בין ערמת התבואה אלא ערמת התבואה בגורן מעוצבת בצורת עיגול וכן צורת הישיבה של מוסד המשפט היהודי העליון – הסנהדרין, וזאת בכדי לאפשר קשר עין בין השופטים ולהדגיש את הצורך בירידה לשורש דברי כל אחד מהם. ניתן למצוא קשר נוסף בין הסנהדרין לגורן שכן מטרתם של שני מוסדות אלו הינה הפרדת הגרעינים מן המוץ והאמת מן השקר. יצאנו למדים כי הגורן מסמלת את התקווה לחידוש המשפט העברי כבראשונה ושופטיו כבתחילה במקום הסנהדרין על הר הבית.