יש לשמור על כללי הזהירות, להיות מודע לסכנות, ולמנוע אסון ועגמת נפש ח"ו.
- מנע התייבשות, דאג לשתיה מספקת לכל המטיילים. בקיץ המנע מסיורים ארוכים בדרכים ללא צל, כובע שמש חובה. המנע לגמרי מיציאה כשמידות החום עולות מאד. אסור לטייל בקיץ בהר הנגב ובמדבר יהודה.
- כי יפול הנופל - נעלי הליכה מתאימות ימנעו החלקה. בכל מקרה אל תתקרב למצוקים ותהומות, (גם לא לצורך זווית צילום!).
- דע את שעת החשיכה, קח תמיד מרווח זמן באתרי הליכה. (נתקעתם - אסור לנוע בחשיכה באיזורים מצוקיים, אותת במה שבאפשרותך, והמתן לחילוץ או לאור).
- באיזור שדות מוקשים, לא לצאת מהשביל המסומן.
- מורה דרך מוסמך, או לפחות אחד המכיר את המקום. ימנעו תעיה ואבדן דרך. הצטייד במפות מעודכנות.
- נחשים ועקרבים - נעליים סגורות, לא להכניס ידיים לגלי אבנים, לא ללכת בשדות קוצים. במקרה הכשה פינוי מהיר ומניעת תנועה של המוכש.
- השאר את תכנית הטיול (בקבוצה בידי המשטרה והגופים המוסמכים) אצל בני משפחה או מכרים.
- הגנה בטחונית באיזורים המועדים. מלווה נושא נשק, חובה בקבוצה.
- נהג רענן ועירני ימנע תאונות דרכים. עצור להתרעננות.

להלן רשימה של פריטים העשויה לסייע לזכרון:
ציוד חיוני -
כסף מזומן (אף פעם אי אפשר לדעת מה יקרה).
כובע להגנה משמש, ומשחת שיזוף.
תיקי נשיאה מתאימים לשתיה ומזון.
שתיה בכמות מספקת. (ליטר לכל שעתיים לאדם בשטח).
מזון בסיסי ופירות (מעט ממתקים סוכריים או פירות יבשים למקרה תשישות)
מפה (מעודכנת ומפורטת)
פנס (בדיעבד נרות וגפרורים בשקית אטומה למים)
נייר טואלט וטישו, שקיות ניילון לאשפה או הקאה.
ביגוד מתאים, נעליים מתאימות, בגד ים ומצופים באתרי שחיה.
ציוד חשוב לא חיוני -
מצלמה
משקפת
אולר, כוס פלסטיק
מערכת בגדים להחלפה
תכנון טוב ומצב רוח רגוע, יביאו להצלחה והנאה מלאה לכל הנוסעים.

לטיול ישנם מטרות רבות, שהחשובה שבהם היא ההתאווררות מן השיגרה והיכרות עם חוויות חדשות. יש שאוהבים את חיק הטבע, את השמים התכולים עם הירוק בהרים, את זרימת המים והאויר הצלול. יש שרואים כחויה פשוט ללמוד ולהכיר מקומות ומושגים חדשים. ויש שאוהבים לשחרר את השרירים הרפויים לרוץ ולטפס ולחפש הרפתקאות עוצרות נשימה.
הטיול המשפחתי או החברי, מתאפיין בדרך כלל באילתור ובגמישות שלא ניתן לקיימה בטיול מאורגן. מצד שני צריך לתת את הדעת על טיול שיתאים להרכב שונה של הנוסעים. בעוד הצעירים והגברים יעדיפו אתרים אטרקטיביים ומאמצים, הנשים והקטנים או המבוגרים יחפשו את הפינה הנחמדה והסולידית. התשובה חייבת לבא בשילוב נכון ומאוזן של המסלול כדי שכולם יהנו. בתכנון או בעת הנסיעה צריך לקחת בחשבון עצירות למנוחה. בקבוצות באוטובוסים יותר קל לנסוע ללא הפסקה מחמת התעסוקה החברתית. ומחמת המרחב שבאוטובוס גדול.
גם בטיול המשפחתי התכנון חשוב מאד. ומסייע למניעת הרגשת בזבוז זמן בנסיעות סרק הלוך וחזור בחפושים אחרי אתר מעניין שצריך להיות בסביבה... יציאה מוקדמת, מונעת התקעות בפקקים או במגרשי חניה עמוסים באתרים מפורסמים. משתמשים בתחבורה ציבורית חייבים לברר מראש את זמני הנסיעות.
פעמים רבות הטיול הופך לסבל כאשר שוכחים או אין מצטיידים כמו שצריך. מצד שני גם עומס חפצים מכביד על המסע.

הטיול בצוותא אין כמוהו לגיבוש חניכים. אם זה בכיתת לימודים, בארגון נוער או בקייטנות ומחנות נופש. אך הצלחת יום כזה, תלויה בעיקר בתכנון המוקדם של כל הפרטים הקשורים מראש. החל ממבנה המסלול, חלוקת השעות, לתפילות, ארוחות, מנוחה. ועד לאירגון הציוד ההכרחי, ציוד למקרה חרום, חומר הדרכה, חומר ליצירת אווירה. (שירה, משחקים, פעילות). ארגון המזון והשתיה. הזמנת מקומות מראש באתרים ממוסדים. הסדרת מלווים: מורה דרך, חובשים, נושאי נשק, הורים.
כאן חשוב לציין שטיול מאורגן של קבוצת נוער חייב (פרט לטיול במרכז הארץ) באישור ותיאום בלשכה לתיאום טיולים.
שים לב! בתי ספר של משרד החינוך חייבים גם באישור משרד החינוך. מורי דרך מוסמכים בדרך כלל דואגים לכל ההליכים הנדרשים.
השאלה הראשונה העומדת בפני המארגן היא כיצד לבנות את מסלול הטיול. ובכן, אל"ף, צריך לדעת כמה הוא מרחב הזמן ושעת השקיעה ביום המתוכנן. לאחר מכן יש לבחור את האתר העיקרי בו מתכוונים לבקר. באתרים שמשל הביקור בהם קצר ניתן לבחור שניים או שלשה אתרים כאלו. לאחר מכן אפשר לחפש אתרים סמוכים או נמצאים על הדרך שיוכלו להשתלב בזמן הנותר. מסלולים שיש בהם סיכוי להתארך, כמו מסלולי הליכה ארוכים בוואדיות. יש תמיד לבצע מוקדם ככל האפשר. ולהקדימם לאתרים האחרים. ועתה כמה עצות:
א. עדיף לתכנן מסלול נסיעה היקפי, לשבץ לארכו את נקודות הביקור, ולא לחזור על אותו כביש הלוך וחזור.
ב. לתכנן ולתאם מראש עם הנהג את שעות המנוחה והאכילה של הנהגים. הם בסך הכל גם בני אדם.
ג. בחישוב הזמנים, כמה שהקבוצה גדולה יותר - משך ההליכה, העליה לאוטובוסים, וכו´ - לוקח יותר זמן.
ד. בנסיעה ארוכה יש לעצור מידי פעם (תלוי בגיל) למנוחה ואכילה. בחניון מוצל או באתר ביקור.
ה. וודא את התאמת גיל המטיילים לקושי המסלול, בכדי שלא יהיו הפתעות.
ו. וודא וסכם מראש את כל הפרטים למניעת הפתעות: מיזוג אוויר תקין ויעיל, מיקרופון, אפשרות שימוש בתא המטען.
ז. סוד הארגון המסודר: ערוך רשימה של כל הפרטים הנחוצים, בצע ומחק. רשימה שניה ביום הנסיעה לפרטים ומטלות הקשורים ליום זה.
ח. צאו מוקדם, חבל על הזמן בבוקר עם הסידורים הקטנים והמעכבים.
ט. דע את האויב - השעון!
י. המארגן מתוח, אך לחניכים זה יום של הרפיה. אל תקלקל להם אותו עם עצביך...
יא. תפילת הדרך!

פרט לגיבוש החברתי והאווירה אותו יוצרת עצם הנסיעה. ניתן לתכנן את הנסיעה גם כמכשיר עזר לימודי. כדי לקבל תועלת זו על המדריך אכן להתכונן וללמוד את החומר הקשור לנושא. ספר זה יהיה שימושי מאד למטרה זו. גם בקריאת ציטוטי המקורות באזני החניכים.
לומדי החומש יוכלו לבקר באתרי האבות ביהודה ושומרון ובנגב. לומדי הנביאים יקבלו המחשה "טוב מראה עינים" על האתרים עליהם הם לומדים. מלחמות יהושע, נחלות השבטים, מלחמות ברק ודבורה, גדעון, שמשון, מלחמת שאול בגלבוע, לומדי המשנה והגמרא יתפללו על קברות התנאים שבתורתם הם הוגים. באתרי עתיקות יוכלו לקבל הסברים מוחשיים על חפצים וכלים שונים מימי התלמוד. וכן במוזיאונים כמו הבית התלמודי בקצרין, אגף אדם ועמלו במוזיאון הארץ בת"א, מוזיאון דגון ומוזיאון שמן בחיפה. ועוד. מושגים הקשורים ל"בית הבד" ה"גת" וה"יקב", הגורן הכרי והשדה.
ניתן כמובן לתכנן מסלול בסימן נושא מסויים:
למשל בעקבות האבות, בעקבות שמשון בשפלת יהודה, בעקבות דרך המשואות של קידוש החדש. בעקבות דוד בדרום הר חברון, בעקבות אליהו ואחאב בשומרון יזרעאל והכרמל, בתי כנסת עתיקים בגליל, מעיינות בהרי יהודה, בעקבות מאורעות היסטוריים שונים בתולדות הארץ. מלחמת החורבן, ערי התנאים בגליל התחתון, מערכות מסתור בשפלת יהודה. וכו´.
ניתן לקשר נושאים עם חגים ומועדים - לדוגמא - פסח מתקשר עם אתרי יציאת מצרים בנגב הדרומי וים סוף, אתרי מלחמת גדעון בעמק חרוד וגבעת המורה. מלחמת ברק בסיסרא בהר תבור, ברכת האילנות במטעי פרי מלבלבים.
ל"ג בעומר מתקשר כמובן עם מירון וסביבתה, מערת רשב"י בפקיעין, ר´ עקיבא בטבריה, מקום מאסרו של ר´ עקיבא בקיסריה.
בתקופת חג השבועות - אפשר לקשר את הנסיעה לבית לחם של רות וישי, קברי רות וישי וחברון, קבר דוד בירושלים, מסלול בריחת דוד במערת עדולם ודרום הר חברון. בקשר למתן תורה - מקום חתימת המשנה בציפורי, או חתימת תלמוד ירושלמי בטבריה. מקומות הסנהדרין יבנה, אושא, בית שערים, ושפרעם.
תקופת האבלות על החורבן מתקשרת דבר ראשון עם ירושלים, הכותל וסביבתו, הרובע ההרודיאני וכל עתיקות ירושלים. אך ניתן לבקר גם באתרי המרד בגליל: ביודפת, גוש חלב, או בעקבות קינת משמרות הכהונה בגליל. במערכות המסתור, במצדה, בקיסריה, ובעצם ברוב אתרי העתיקות, שחרבו בעת החורבן.
בתשרי ואלול רוב הביקורים מתמקדים בקברי הצדיקים ובמקומות הקדושים. חברון מתאימה מאד לחודש תשרי ירח האיתנים.
חנוכה קשורה דבר ראשון למודיעין וקברות המכבים. אך גם כיבושי יהודה המכבי ברמת הגולן, כיבושי אלכסנדר החשמונאי במישור החוף. או בעקבות יצור השמן בבתי בד עתיקים באיזור מודיעין או בגליל העליון ובמוזיאון שמן בחיפה.
ט"ו בשבט ועונתו מתאימה לסיורי טבע בעקבות האפרים הירוקים, הפריחה ולבלולב האילנות. שמורת נאות קדומים מתאימה מאד.
גם לפורים הפרסי יש אתר בארץ... קבר מרדכי ואסתר ביער ברעם. או מסלול בעקבות הערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון. הדיון על חומת טבריה ועתיקותיה של ציפורי. מסלול בעקבות יצור היין ביקבים הגדולים, ובכרמי השפלה או השומרון. בכלל אחרי פורים זו העונה הפורחת ביותר בשדות ובהרים, המעיינות זורמים, הכנרת במיטבה ויש סיכוי לפתיחת סכר דגניה.
המדריך יוכל להראות לתלמידים במהלך נסיעה מתוכננת גם מושגים שאינם קשורים לאתרים מויימים. צמחים עליהם למדו שבעת המינים, עצי ארבעת המינים, הקנה וההרדופני, פרחי בר שונים, המערות והכוכין, המעיין, הבאר והבור, אמת המים. ומגוון של נושאים שונים. הטרסות החקלאיות בהרים. סוגי האקלים בהר והשפלה, החקלאות לסוגיה השונים, והתאמתה לחבלי הארץ. הפלחה, המטע, המשק החי, יצור החלב, הלול והביצים. בביקור בנמל ניתן להרחיב על הים, על האניה, על היצוא והיבוא של ארץ ישראל. נושאים בתעשייה, מזון, כלים, מתכות, מחצבים, כימיקליים (למשל מפעלי ים המלח או במפרץ חיפה). בעלי חיים וחיות בר, סגנונות בניה עתיקים. ועוד כמידת ידיעות המדריך.